קרמיקה שלא הכרתם: עבודות שחצו את גבולות כלי הבית

יש עבודות מקרמיקה, שהחומר האחרון שהייתם מהמרים שממנו הן עשויות, הוא חימר. קבלו שבע יצירות שהפתיעו גם אותנו

אלדד מאסטרו
כשאנחנו מדברים על קרמיקה, הקונוטציות מובילות אותנו לחוגי בית, ליצירת קערות ולצבעים הנוזליים הנשרפים בתנורים ונראים פחות או יותר אותו דבר, החל מגווני ירוק חיוור ועד אדום חיוור פחות. מאחר שקרמיקה היא קראפט שיש המתחברים אליו ויש כאלה שממש לא, יצאנו מחוץ לגבולות המוכרים, והגענו ליוצרים שהופכים את החימר לאמנות.

ארץ האגדות


סדרת החיות של האמנית עדית לעדן מושפעת מהאמנות המזרחית של פרס ומרוקו וממקורותיה האישיים. עבודותיה, להן היא מעניקה טאץ' אתני אגדי, משולבות בטקסטורה וצבעוניות חזקה. היא יוצרת את עבודותיה בצורה אינטואיטיבית, תוך כדי זרימה עם החומר, ולא תמיד יודעת איך יראו בסופו של תהליך. בסדרה זו, כמו גם בסדרת הקערות האובליות שלה, שייחודן בגודלן הגדול, היא מקפידה על שימוש בזהב 21 קראט ועל אלמנט תופס עין כמו שטיח עם גדילי משי או צדפת זהב ענקית. הצבעים שבהם היא משתמשת הם גלזורות שהיא רוכשת או מכינה בעצמה. העבודות משמשות כ"סנטר-פיס" לבית, במיוחד אם מדובר בבתים מונוכרומטיים, כשהן מעניקות כתם צבע, עניין ומסתוריות.
כלי קרמיקהעיצוב: עדית לעדן. צילום: אלדד מאסטרו 
 

משרבייה ממשושים


"יסודות" היא פרי יצירה של עמרי ניסים, סטודנט מהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, המציג יחד עם חבריו תוצרים של צל והצללה בתערוכה "משרבייה" בבניין המחלקה לאדריכלות בירושלים. במסגרת הקורס התבקשו הסטודנטים לפתח יחידה קרמית מודולרית לשימוש אדריכלי בסביבה האורבנית. בעבודתו, העשויה קרמיקה צבעונית, צורת הבסיס נסמכת על משושה, צורה משוכללת שבאמצעותה ניתן לרצף מישור אינסופי באופן מחזורי. האלמנטים כולם מאפשרים מעבר אוויר ואור, ואף מותאמים להכיל זכוכית, ובכך הם יוצרים מסך החוסם רוחות ומי גשם, או מארג שחלקו מאוורר וחלקו אטום.
משרביהעיצוב: עמרי ניסים. צילום: איתי בנית
 

המחמם הרשמי והעצמאי


בימי קדם נהוג היה לחמם את הבית באמצעות אש גלויה בתוך המרחב הביתי, ואש זו היוותה מוקד משיכה לבני הבית, מקום לכינוס או שיחה, וטענה בחובה ערכי משפחה. מאחר שכיום האש הפכה לפונקציונלית בלבד, והחוויה שהתלוותה אליה נעלמה, יצרה מעצבת המוצר עלמה שחם את ה-COME IN – גוף חימום ללא חיבור לתשתיות חשמל או גז, המופעל על ידי פתילייה ומקיים עיקרון קדום של חימום באמצעות סירקולציית אוויר על ידי מערכות יניקה ופליטת אוויר חם. האוויר החם של הפתילייה עולה למעלה, יורד למטה ושוב למעלה, וכך נשאר זמן רב במערכת וגורם לקרמיקה לצבור חום. בעבודה זו, אותה שיטה ישנה עברה שדרוג על ידי סחרור ספירלי של האוויר ושימוש בכיפת חרס כעורה פנימית, שמסייעת לאוויר החם להסתחרר, וכך לנצל את חום האש עד תומה. המוצר משלב טכנולוגיות יצור ידניות ישנות, אל מול רעיונות עיצוביים מודרניים. השימוש ביציקות קרמיות, נגרות ולחצנות, מלאכות בעלות מורשת עתיקת שנים, אל מול תכנון בתוכנות תלת ממד ושימוש ברובוט כרסום חדשני, הם מחווה לערכים שנעלמו, מגובות בהצדקה טכנולוגית ופרקטית.
מנורות עמידה מעוצבותעיצוב: עלמה שחם. צילום: דור ונגר

יריעה למשחק


סט הקומקום והספלים של מיכל קרן גלמן נעשה בטכניקה של משטחים מקופלים בעבודת יד. מיכל מרדדת ו"זורקת" את החומר עד שהוא נפתח והופך דק, ולאחר מכן מטביעה בו פאטרנים וטקסטורות שונות, שחלקן מחומרים שהיא אוספת וחלקן בטכניקות אותן פיתחה בעצמה. החומר הופך ליריעה שאיתה היא משחקת בדרכים שונות והופכת ל"מיכל". הכלים נשרפים לחום גבוה, והינם בטוחים לשימוש בתנור, במדיח ואף במיקרוגל.
סט וינטג'עיצוב: מיכל קרן גלמן. צילום: עמיקם חורש

פרח אינטגרלי


מיכל גלברד, בעלת סטודיו לקדרות, משלב בעבודותיה שתי אהבות אישיות – פרחים וכלים, כשהדגש הוא של פרחים וצמחים כאובייקט אינטגרלי. היא יוצרת כלים שימושיים וכלי נוי באובניים ובבניית יד, ושורפת במגוון טכניקות ושיטות, כמו חשמל, רדוקציה, שריפות ראקו ועישון. בכל כלי היא מחפשת באופן קבוע את השלמות שבחוסר השלמות, וכך כשהיא מנסה ליצור כלי שלם, היא בה בעת מנסה "לפגום" בשלמות הראשונית, עד הנקודה שבה הכלי עדיין שלם אך גם פגום במידה שאינה משתלטת על שלמותו.
זר פרחיםכלי שנוצר על אובניים ונשרף בשריפת רדוקציה. עיצוב וצילום: מיכל גלברד

בובת שלג מוזהבת


ליאת אנקורי, בעלת סטודיו לקרמיקה ומעצבת, יוצרת כלים שימושיים, פרטי אווירה וגופי תאורה מקרמיקה. מרבית העשייה שלה מתמקדת בקדרות ובעבודה עם משטחים, ויש לה כלל ברזל – גם כשהיא מאוד עסוקה, היא משאירה לעצמה זמן למשחק ונותנת לידיים ולראש דרור כדי לפתח את היצירה. לבובות השלג שלה נגיעות של זהב אמיתי והן חלק מקולקציית "חורף מוזהב" שתוצג ביריד החלומות החורפי של נתנאלה בחולון ב-26-23.12.
איש שלגעיצוב: ליאת אנקורי. צילום: אנה בן-שבת מירונוב
 

חנוכיית ציפורים על גזע עץ


גזע העץ של היוצרת גלית יעקובוף-חליפה התחיל ברידוד חימר שחור ויצירת גליל ביד חופשית, ופסי הגזע נחרטו בעזרת שיפוד. גם הציפורים נוצרו בפיסול ביד חופשית ולוטשו היטב, ולצורך שַמָש החנוכייה פוסלה ציפור גדולה יותר. הציפורים הועמדו בשורה, כך שהן יוצרות ביניהן מעין דו שיח, וכשהקומפוזיציה הושלמה, הן חוברו לגזע העץ והכול נצבע בצבעי אנגוב בגוונים עדינים בתוספת גלזורה שקופה.
חנוכיהעיצוב וצילום: גלית יעקובוף-חליפה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בודק...