רטרו שיק: הכי מודרני שאפשר

אי אפשר לדבר עם הרטרו מבלי לעבור דרך הוינטג'. הרטרו נשען על השראה מהעבר, אך מיוצר בימינו, הוינטג' לעומתו, הוא המוצר המקורי.

רטרו מסמן געגוע רצון לשחזר תקופה, אווירה. מוצרי הרטרו, מחקים את מה שהכרנו כילדים – קופסת הלחם, כלי הפורצלן של סבתא וכד', בעוד שהוינטג' הוא הפריטים עצמם, הנדוניה שקיבלנו מסבתא.. כך שבסופו של דבר הכל עניין של גיל. ההגדרה והיחס כלפי הפריטים, משתנה, ועם הזמן כל פריט עיצוב אייקוני יהפך לרטרו, בנדוניה שלנו לילדים, הוא כבר יקרא וינטג' ואם גם הנכדים שלנו ישכילו ליהנות ממנו, אז הוא כבר יהפוך לענתיקה..

לא כל הפריטים זוכים להיכנס לקטגוריית הרטרו ולא כל רהיט או פריט, שנשמור עליו בקנאות, ייהפך להיות ענתיקה מכובדת. עם השנים, משתקללים פנימה גם פרמטרים של איכות ואייקוניות. איכות הייצור והשמירה על הפריטים, לצד היכולת שלהם לשמור על רלוונטיות לאורך השנים ולסמל תקופה, היא זו שקובעת את גורלם. אם הפריט עדין יהיה רלוונטי, אבל לא יצליח לשרוד את תלאות החיים, אפשר יהיה לשחזר אותו והוא יתחיל את גלגולו מחדש כפריט רטרו. לעומת זאת, אם יצליח לשרוד אבל לא יהיה רלוונטי אף אחד לא יהיה מעוניין בו.

היופי הוא בשילובים. השילוב בין הסגנון המודרני, המאופיין במינימליזם ובקווים נקיים, עם סגנון הרטרו, אשר מביא עימו שפע של צבעים  ומרקמים. הוא שילוב בין חדש וישן, הווה ועבר, עכשווי ו"אל זמני", חם וקר, והוא מעניק לכל בית את היופי והאופי שלו. את הנשמה.

אחד המאפיינים המובהקים של התקופה הוא השימוש בצבע והרבה. אבל כאשר הרהיטים עשויים מעץ והחום משתלט באופן טבעי, הצבע התווסף בעיקר מפרטי אקססוריז הנלווים לרהיטים – כריות, שטיחים, עציצים, וילונות וטאפטים כמובן..

אחד מסממני התקופה הנוספים, הם המטבחים המאוד צבעוניים שלה, מדובר בתקופת הזוהר של הפורמייקה הצבעונית. מטבחים כתומים, תכולים, צהובים וירוקים לא הפתיעו אף אחד.

רטרו זה לא רק פריט מסוים, אלא סגנון עיצובי שאפיין תקופה. המעוינים, המשחקים הגיאומטריים, הפרחים הטאפטים המציגים מפלים ו"נופים מרהיבים" באמצע הבית.. מייחדים תקופה מסוימת, שבתוכה השתלבו תמיד הרהיטים, הפונקציונאלים – השידות והארונות, שהיו עשויים בעיקר מעץ טבעי, עם הרבה אופי. גם כאשר התחילו לשלב חומרים נוספים (בשלהי שנות ה- 80), לא ויתרו על הצבעוניות והתמידו עם הגיאומטריה.